דמיינו את הסיטואציה הבאה: מוניתם כמנהלי מותג הצריכה הפופולארי, מרכך הכביסה מסוג "כביסקל". החלטתם לנסות ולהגדיל באופן משמעותי את נתח השוק של המותג מבלי להיגרר להוצאות פיתוח או פרסום גבוהות.
נניח שהחלטתם לחשוב על רעיון יצירתי ולא להיצמד לנוסחאות המקובלות.סביר להניח שבשלב זה, התחלתם לחשוב באופן חופשי על רעיונות למוצרים חדשים או לדרכים שונות להגדלת מכירות המוצר בנקודת המכירה. יתכן אפילו שפניתם לבדוק כיצד חברות בחו"ל מנסות לחדש ולהפתיע את הצרכנים והמתחרים.
לאחר שחלפו 5 דקות ואף הרבה מעבר לכך וכל רעיון שהעליתם נראה לא אטרקטיבי במיוחד או דורש עלויות ייצור ופיתוח גבוהות. החלטתם לכנס את חבריכם לעבודה "לסיעור מוחות" שגם בסיומו לא עלו רעיונות מעניינים במיוחד או שהרעיונות שעלו דרשו משאבי פיתוח אשר אין בכוונת החברה להשקיע כעת. מה אז? האם סיומו של שלב "החשיבה החופשית" מבלי להגיע לרעיון חדשני מבשר את סיומו של התהליך?
בשורות הבאות נתנסה באחת הגישות הנפוצות והמעשיות יותר: חשיבה המצאתית שיטתית. על פי גישה זו, יש לקחת את המוצר הקיים, מרכך הכביסה לדוגמא, להפעיל עליו מספר מניפולציות קבועות (המכונות גם תבניות או קודים) ולבדוק מה הייתכנות השיווקית של המוצר החדש שנקבל. על פי גישה זו שפותחה לראשונה בשנות ה- 40, על ידי מדען רוסי בשם אלשטולר ושוכללה במהלך העשור האחרון בישראל, 70% מכלל המוצרים החדשים, מבוססים על מספר תבניות קבועות.
כלומר, שאם נכיר היטב את התבניות הנ"ל נוכל לפתח מוצרים חדשים בצורה שיטתית יותר. כך לדוגמא, אחד הקודים הוא קוד ההחסרה.לפי קוד זה אם נחסיר מהמוצר רכיב מרכזי שלו יתכן ונקבל מוצר חדש עם תועלות חדשות ללקוח.
השימוש בקוד ההחסרה בדרך כלל מוביל למוצרים מפתיעים במיוחד אשר לעיתים על פניו נראים כשוברים תפיסות מסורתיות המאפיינות את המוצר עצמו. לדוגמא, קפה נטול קפאין, או מכשיר המנגו שבו למעשה בוטלה הפונקציה של הוצאת שיחות כדי לאפשר שליטה על ההוצאות התקשורת של מחזיק המכשיר.
בואנו ננסה ליישם זאת על מרכך הכביסה שלנו, ניקח את מרכך הכביסה ונחסיר ממנו את אחד מהמרכיבים המשמעותיים ביותר שלו. אם נחשוב היטב, הרי שניתן בהחלט להחסיר ממרכך הכביסה את החומר המרכך ולהישאר רק עם הריח הנעים של מרכך הכביסה. נשמע מעט הזוי? אבל עכשיו אפשר לבדוק האם למרכך כביסה שמכיל ריח בלבד עשוי להיות ביקוש. יתכן שכן, לדוגמא, מי שנוהג לטוס לחו"ל ומעוניין בריח נעים אליו הוא מורגל או אפילו תוסף ריח לכביסה שכבר כובסה עם מרכך הכביסה עצמו ישמח לשאת ספריי קטן המכיל ריח נעים של מרכךכביסה.
ניתן אף להשתמש במוצר החדש כ"טסטר" בנקודת המכירה כפי שמקובל להציב טסטרים בדוכנים למכירת בשמים. אז, הפעלנו את הקוד הראשון, קוד ההחסרה וקיבלנו מוצר אחד חדש, שאינו דורש השקעה גדולה במו"פ (מרכיב הריח כבר קיים) ועשוי להיות לו פוטנציאל שיווקי.
עוד דרך, לעשות שימוש בקוד ההחסרה הוא להחסיר את המים המצויים במרכך הכביסה ולמכור את המרכך ללא מים. האם יש בכך יתרון, יתכן שכן, יתכן בהחלט שמי שרוכש את המוצר יעדיף לרכוש מוצר קל יותר ולהשלים בעצמו את כמות המים בכל הפעלה של מכונת הכביסה (ואולי לא, אבל בכל אופן שווה בדיקה).
קוד שכיח נוסף בשיטה הוא קוד ההתאמה לסביבה- על פי קוד זה יש להתאים, ככל הניתן, את המוצר למשתמש ולסביבת העבודה של המוצר. לדוגמא, הוספת מעין משאבה לנוזל הכביסה שתאפשר לנו לשאוב את הנוזל מתוך המיכל הכבד ולמזוג את הכמות המדויקת מבלי להתאמץ ולהרים את המיכל הכבד ולנסות ולרוקן אותו לתוך התא במכונת הכביסה.
גם בקוד ההתאמה לסביבה נעשה שימוש במוצרים שונים לדוגמא: בתעשיית הרכב, מקשי השליטה והבקרה על מכלולים שונים ברכב, כגון הרדיו לדוגמא, מיוצרים, בחלק מהמכוניות, על גבי ההגה עצמו, מתוך הבנה שזו הדרך הטובה ביותר עבור הנהג לשוט ברדיו או בכל מכלול אחר ברכב.
הניסיון מלמד כי תהליך שיטתי משפר באופן משמעותי את סיכוייו של צוות החשיבה להגיע למוצרים חדשים ומפתיעים.
קיימות, כמובן, שיטות נוספות לפיתוח חשיבה יצירתיות ואף לפיתוח מוצרים חדשים. אז, סירקו את המוצרים והשירותים סביבכם, יישמו את קוד ההחסרה וההתאמה לסביבה ויתכן שתגלו מוצרים חדשים שחלקם עשויים להיות ה"כוכבים הנולדים" הבאים.
לעמוד הבית לחץ כאן